היי, אתי! איזה כיף להיפגש. בואי נדבר קצת על ליברה?
בשמחה.
אז אחרי אחרי הנפקה כל כך מוצלחת, מה לדעתך המילה הכי טובה לתיאור ליברה?
דיסרפשן. הפרעה, שיבוש. למה? כי זה מה שעשינו. שינינו סדרי ביטוח. ליברה לקחה ענף מנומנם, רדום והעירה אותו לחיים. ולראייה, אנחנו כבר לא לבד בחדשנות שלנו. היינו ערוכים לזה שיחקו אותנו וזה בסדר גמור. אגב, מי שהכי נהנה מזה זה כמובן – הצרכן.
איך הגעת לתחום הביטוח?
לא קמתי בוקר אחד ואמרתי לעצמי שביטוח זה התחום בו ארצה לעסוק. אני רואת חשבון, עבדתי בחברות גדולות בהן התמחיתי בחברות ביטוח ושם התאהבתי בתחום. למה? כי זה התחום הכי מורכב שלא הרבה מבינים אותו ואיפה שלא מבינים, שם נמצאת ההזדמנות. גיליתי שאני זו שכן מבינה, ושאני יכולה לעשות אותו יותר טוב מאחרים.
מה העצה הכי טובה שאת יכולה לתת למי שרוצה לעבוד בתחום הביטוח?
להתמיד. זו עצה שלא קשורה רק לתחום הביטוח אלא עצה לחיים. כמות הכאפות שקיבלתי בתחילת דרכי היתה אסטרונומית, למרות שזה לא נראה ככה. אבל התמדתי והאמנתי.
מה האתגר הכי גדול שנתקלת בו כשייסדת את ליברה?
גיוס המשקיעים. באתי עם חלום ורעיון עוד לפני שהיה לי רישיון. בדרך היו המון מהמורות ומפחי נפש. כשייסדתי את ליברה, לפני 3.5 שנים, היה קשה מאוד לגייס משקיעים, למרות כל הניסיון שלי ולמרות שהכרתי את הענף ובאתי מתוכו. בסוף שמתי על עצמי את כל יהבי וההון הראשוני היה מהכסף הפרטי שלי. רק בהמשך, כשהייתי קרובה לרישיון הצלחתי לגייס את כל הסכום שרציתי.
"היתה לי תמונה ברורה מה אני צריכה לעשות,
מה אני רוצה שזה יהיה. ולא טעיתי."
מה הניע אותך להמשיך, למרות הקושי?
אני אדם עם רגליים על הקרקע, בכל זאת – רואת חשבון. עשיתי תוכנית עבודה עם המספרים הכי שמרניים שיש. באתי מהתחום, היתה לי תמונה ברורה מה אני צריכה לעשות, מה אני רוצה שזה יהיה. ולא טעיתי.
מה הדבר הכי חשוב שצריכים לדעת כשרוצים להקים חברה חדשה?
הדבר הכי חשוב שצריך לעשות זה לבנות תכנית עבודה אמיתית ולוודא שאפשר לעמוד בה ושהמספרים בה באמת "מחזיקים מים". צריך לעשות מחקר מעמיק ולמידה של התחום, אחר כך לראות שאכן יש היתכנות ליישם את תכנית העבודה ולהצליח לעמוד ביעדים, ובסוף, כשמחליטים לצאת לדרך, חשוב לא להתייאש ולהתמיד, כי עם נחישות והתמדה אפשר לפצח ולהשיג כמעט כל דבר.
איזה ילדה היית?
ילדה טובה, מאוד פעילה ומוקפת חברים. אמא שלי אמרה תמיד שאני ״סבעה״ – שזה חזקה בעיראקית. הייתי ילדה משימתית ומלאה באנרגיה. אגב, גם היום אני לא נחה. אפילו כשאני יוצאת לחופש, לנוח זה הדבר האחרון שאני עושה. במשפחה שלי צוחקים עליי שכשאנחנו חוזרים מחופשה – הם מבקשים לצאת שוב לנופש, בנפרד ממני. כדי לנוח מהחופשה איתי.
כילדה, מה רצית להיות כשתהיי גדולה?
כשהייתי ילדה קטנה דמיינתי את עצמי שרה ורוקדת בפסטיגל אבל כשהגעתי לתיכון כבר שירבטתי לי חתימה. לא ידעתי עדיין מה אעשה אבל היה לי ברור שאשפיע, שאשאיר חותם משמעותי. זה מה שמניע אותי עד היום. והכיף הכי גדול מבחינתי הוא להצליח בדברים שאומרים לי שאין להם סיכוי.
ספרי לנו על איך זה מרגיש להיות אישה הראשונה בישראל שייסדה חברת ביטוח?
אין הרבה נשים בתחום הביטוח, וחבל. היה אפשר להוריד את כמות האגו בענף אם היו יותר נשים. כבר בגיל 29 כשמוניתי לסמנכ״לית כספים של הכשרה חברה לביטוח, הייתי חריגה בנוף. זה עולם גברי ואין טעם להתכחש לזה אבל אני יכולה להגיד שבסופו של דבר, אחרי 2 דקות שיחה, העניין המגדרי נעלם. מה שחשוב זה התוכן והמהות. אם את אשת מקצוע בעלת יכולות, העניין המגדרי הופך מהר מאוד ללא רלוונטי.
מה בעינייך הופך מנהל, למנהל טוב?
יש כל מיני אסכולות שמדברות על ניהול – מנהל קשוח, מנהל מנטור, מנהל מכיל. אבל לי ברור שאם אין לך את כל המכלול, זה אבוד. צריך לדעת להיות קשוח ולתת בראש גם אם זה לא נעים, אבל גם להיות רך ומכיל. צריך להיות מנטור וללמד. צריך להיות מקצוען – להבחין בין עיקר לטפל, להוות דוגמה אישית, לדעת את התחום ולהוציא את המירב מהעובדים. והכי חשוב – להפוך אותם לטובים, גם בלי קשר אליך.
"מיתוג זה נכס עבור חברה. זה לא רק לבחור לוגו נחמד וזהו."
מה הדבר הכי חשוב לדעת כלקוחה, כשנכנסים לתהליך של מיתוג?
קודם כל – להכיר בחשיבות שלו. להבין שמיתוג זה נכס עבור חברה. זה לא רק לבחור לוגו נחמד וזהו. זה תהליך מורכב עם ערך גדול. אלה הפנים של החברה והמפגש הראשון של הלקוח איתם. אם זו חברה צעירה, חדשנית ובועטת אז המיתוג שלה צריך להביא את זה לידי ביטוי. בצבעים, בלוגו, בסלוגן. שזה יהיה ברור ממבט ראשון.
מה התגובה הכי מפתיעה שקיבלת למיתוג של ליברה?
לפני כמה זמן הלכתי עם הבת שלי וחברה שלה לקנות בגדים. הן מדדו והחברה אמרה לה, ״תראי איזו שמלה יפה, היא בצבע ליברתי״. הצהוב שאנחנו משתמשים בו הפך לצבע ליברתי. צהוב ליברה.
איפה את רואה את ליברה בעוד 10 שנים?
הספקנו כל כך הרבה ב-3.5 שנים, אז בעוד 10? השמיים הם הגבול. בעתיד, ליברה תהיה חברה גלובלית בינלאומית ומובילה בארץ. ולי, ברמה האישית, הכי חשוב – לא להתקלקל. שהחברה שלי תהיה תמיד בגובה העינים, גם בתרבות הפנים ארגונית וגם כלפי חוץ.
ספרי לנו משהו מפתיע על אנשי ביטוח.
לא כולנו אפורים ומשעממים, תתפלאו.
"הכיף הכי גדול מבחינתי הוא להצליח
בדברים שאומרים לי שאין להם סיכוי."
איך כחברה צלחתם את הקורונה?
היה קשה ומורכב אבל ליברה הצליחה לנפץ את תקרת הזכוכית דווקא בחודשי הקורונה. העלינו את היעדים שלנו בלמעלה מ-40 אחוזים. כנראה שזה שילוב של מהירות התגובה של חברה צעירה כמונו, האדפטציה המהירה שעשינו לעבודה מהבית וכמובן – ״נוסעים מעט, משלמים פחות״. זה לא שחזינו את הקורונה אבל במהלכה – אנשים נסעו מעט ורצו לשלם פחות. המוצרים שלנו מותאמים לעולם החדש ופגשנו את המציאות מוכנים.
ולסיום, מי הגיבור שלך?
אבא שלי. הוא נפטר מקורונה לפני 9 חודשים והייתי מאוד קשורה אליו. אני בת הזקונים. אמא שלי נפטרה כשהייתי בת 15. היא הייתה אישה דומיננטית, חזקה, עמוד התווך של המשפחה. אבא שלי היה זה שרואה תמיד את חצי הכוס המלאה, אדם נדיב ונותן. שניהם ביחד זה האופטימום. אם זכיתי לקחת קצת ממנה וקצת ממנו, אהיה האדם הכי מאושר בעולם.
תודה רבה, אתי. את הגיבורה שלנו.
